תיאטרון סיפור אוטוביוגרפי בדוי בשיתוף החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל-אביב
dir="rtl">"השם שלי הוא ימימה, כשקוראים לי ימימה אני עונה. מאחורי הגב אני שומעת אותם אומרים שאני פאפעג'ינה .
dir="rtl">זה הכינוי שלי שם החיבה השנוא עלי שמזכיר לי כל מה שאני לא...
dir="rtl">כשאמא אומרת פאפעג'ינה אני יודעת שהיא מתכוונת שמהילדה הזאת לא יצא כלום..."
dir="rtl">יפו, סוף שנות השבעים. ימימה, ילדה בת אחת עשרה, לומדת את העולם שבחוץ.
dir="rtl">היא רואה תמונות של אהבה, תשוקה ואלימות. כמו לב של אבטיח, כמו בור של ביוב פתוח.
dir="rtl">התמונות נחשפות בפניה ומאלצות אותה לבחור בין הבאבא סאלי לבן גוריון, בין ישראליות לערביות, ובין מציאות לדמיון.
dir="rtl">על הבמה מבעבעים זיכרונות ריחות וטעמים ומפתים את המספרת של היום לפגוש בימימה של אז .
dir="rtl">היצירה נוצרה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב במסלול שחקן חוקר יוצר
dir="rtl">מחזה ובימוי : חנה וזאנה גרינולד
dir="rtl">עיצוב תפאורה ותלבושות: דניאלה מור
dir="rtl">מלחין: אייל וייס
dir="rtl">עיצוב תאורה: אורי וייס
dir="rtl">עיצוב סאונד: יהונתן שחר
dir="rtl">הנחייה :דר' דפנה בן שאול
dir="rtl">מפיקה ועוזרת במאי: יערה קיפניס
dir="rtl">עוזרת במאי: לינוי אלבכר
dir="rtl">עריכת תוכנייה ועוזרת הפקה: טל עמיר
dir="rtl">דרמטורגיה: דפנה קרון ואירית רצ'בסקי
dir="rtl">צילום: יסמין ואריה צלמים
dir="rtl">עיצוב גרפי: סיון הורוביץ
dir="rtl">צוות טכני: לימור אביבי
dir="rtl">
dir="rtl">שחקנים
dir="rtl">מספרת: חנה וזאנה גרינולד
dir="rtl">ימימה: מוריה בשארי
dir="rtl">אמא: לימור זמיר
dir="rtl">פנינה, מירי בטיטו: ענת לוי
|