בהמשך לסידרה המעולה "שישי מוסיקלי" המתקיימת במרכז חייק לאמנות עכשוית בה המוסיקה הקלאסית פוגשת עולם ואמן התקיים קונצרט של אמן הגיטרה הספרדית באלדי אולייר.

לפי המתכונת הקבועה של קונצרטים אלו התקימה לפני הקונצרט שיחה עם אמנית והפעם זאת היתה   ליהיא בן אבי שהציגה שני פרויקטים צילומיים שעשתה.

פרויקט אחד בו נכנסה למשפחה -זוג לא מוכר וצילמה אותם ביחד ולחוד איתה במיטה.

בפרוייקט השני צילמה את אמה יחד איתה גם כן במיטה ..

ראוי לציין כי התמונות שהוצגו מאוד אסתטיות,אין בהן רמזים כל שהן ואפשר להציגן בפני כל אחד ובכל מקום.

לדברי האמנית היא משתמשת בגוף כדי לייצג מצבים קומיים ונפשיים ויחסים אנושיים המתקימים בתוך בית. בצורה זו היא בונה את עצמה כדמות שלא הכירה קודם.זאת היתה שיחה מענינת על תערוכה מייצגת לא פחות מענינת.

לאחר כיבוד עשיר מאוד ומגוון שכלל פירות,עוגות, דברי מאפה ושתיה התחיל הקונצרט.

המתכונת הזו של תערוכה,שיחה וקונצרט תפסה תאוצה.

האמן האורח הפעם היה באלדי אולייר .הוא ריתק את הקהל שמלא את חלל הגלריה בעל האקוסטיקה הטובה עד כמעט אפס מקום.

הוא הופיע בהרכב של שלושה שכלל חוץ ממנו את בנו ברק שניגן על גיטרה ויוגב חריגי שניגן על קזון(כחון)-כלי הקשה דרום אמריקאי פרואני מעץ שניתן  להשתמש בו בזמן הנגינה גם ככיסא.

 

אולייר וירטואוז גדול ומוציא צלילים נהדרים, נקיים וחמים מהגיטרה שלו בקלות שלא תאומן. הוא הראה לנו את גדולתו של הכלי . שמענו צלילים שיצאו ממנו שלא כל אחד יכול להוציא. צלילים שלא שומעים כל יום.

זאת היתה תזמורת שלמה  שהיתה גלומה בתוך הגיטרה ושאפשר היה לשמעה רק באמצעות נגינתו המופלאה של אולייר.  יש לו סיגנון מיוחד והוא מבצע מוסיקת פלמנקו ואחרת בצורה מושלמת.

שמענו סוגי פלמנקו שונים כפלמנקו-טנגו,בולריה בעל המיקצב המסובך בו בוחנים מועמדים לריקוד הפלמנקו,רומבה,וואלס מונצואלה,בגלל ראש אחד שיר שנכתב בעקבות מהמר שהפסיד והתאבד ,קונצ'רטו לקול אחד וכו'.

בקטעי הסולו אולייר התעלה על עצמו והיפנט את הקהל בנגינתו.

הקהל הצמא לבידור טוב, תרבותי ומגוון בשישי בבקר  הביעה את תודתו למבצעים במחיאות כפיים קצובות וממושכות וזכה להדרן מקסים בצורת"המלגניה" המפורסמת שבוצעה בגיטרה שלו.

הקונצרט הבא ב7.5.10 בתכנית אחרת.

לראות או לא לראות:כל המלצה נוספת לקונצרטים אלו מיותרת.הקהל המליץ ונוהר בהמוניו.

נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון ,