לליאורה גנור היה חלום. חלום על יפו ועל הנמל העתיק והציורי שלה.

לפני כעשר שנים, לאחר שסגרה את ה- showroom בנווה צדק, בו הציגו מעצבי אופנה ישראלים לצד בית הקפה שפעל בחלל החנות, עברה גנור ליפו והקימה, כדרכם של יזמים בנפשם, עסק נוסף – הפעם של מתנות עסקיות, וזאת במתחם נגה.

הכל היה טוב – העסק עבד, הכספים החליפו ידיים והעובדות היו מרוצות, אלא שמדי יום היתה גנור מביטה מחלונה אל נמל יפו, והחלום שלה רק הלך וגדל, עד שלא יכלה יותר להתנגד לאשר חייב לקרות, העבירה את העסק במתחם נגה לעובדות שלה במקום והחלה לתכנן את השוק הקולינרי שחלמה בעיניי רוחה, בנמל יפו המתפתח.

 

בשלב הראשון, פנתה גנור למנהלת נמל יפו.

גנור: "כשבאתי לרן וולף, לא ידעתי שהתקיימו כבר מכרזים לעסקים בנמל. באתי עם רעיון לפתיחת שוק קולינרי יפואי, אשר יפגיש עסקים יפואים עם תל אביביים, ויהיו בו מאכלים לצד חומרי גלם.
רן הביע עניין ושלח אותי 'לרוץ עם זה' ולחזור עם רעיון בשל ומפותח יותר"

 

השלב השני היה להתייעץ עם עורכת הדין שלה, שהפכה עם השנים לחברה – עירית קסלמן.

קסלמן ובעלה יריב – עו"ד גם הוא, ישבו והקשיבו לחלום של גנור.

עירית, שעייפה מעט מהשחיקה בעולם עריכת הדין, חיפשה משהו חדש ומלהיב לעשות, וההצעה של גנור הגיעה אליה בדיוק בזמן הנכון.
השיחה גלשה ונמשכה, העיניים ברקו, הרעיונות עפו באוויר, ומהון להון הציעו בני הזוג קסלמן את עצמם כשותפים למיזם, הצעה שהתקבלה בשמחה ע"י גנור.

עירית: "הרעיון התגלגל בשיחה ואני התחלתח פתאום להרגיש שיש כאן משהו מקסים, מלהיב, אחר" היא מספרת בעיניים בורקות. "ממש התרגשתי. הרגשתי שהחלום שלה הוא גם שלי, ולאחר התייעצות עם יריב הצענו לה להשתתף במיזם. היא שמחה להצעה ומשם כבר לא עצרנו לרגע".

 

600 מ"ר, 300 מ"ר גלריות ועוד 300 מ"ר שטחי ישיבה
הדרך התחילה טוב. הסתבר כי הפרה והעגל מעוניינים בפרויקט במידה שווה.
עירית: "בפגישה הבאה בנמל יפו, התברר לנו שכבר יצא בעבר מכרז ל'מתחם קונצפט קולינרי' עוד לפני שליאורה פנתה והציעה את היוזמה, אך לא היה זוכה במכרז"

לאחר מו"מ מתמשך, על כל גלגוליו, שכרו השותפים מתחם בשטח של כ- 600 מ"ר, בתוספת כ- 240 מ"ר שטחי גלריות (אותן יבנו היזמים על חשבונם) ועוד כ- 300 מ"ר שטחי ישיבה חיצוניים, רובם צופים לים והיתירה במיקום עורפי ומוגן מהרוח, הכל לתקופה של חמש שנים, בתוספת חמש שנים אופציה.

 

כעת, משנחתם ההסכם, ניתן היה להעלות הילוך ולקדם את הקונספט, העיצוב וכל השאר.
השף רן שמואלי נבחר כיועץ קולינרי, והחלו הפניות לבעלי עסקים.

גנור: "סך הכל, מדובר על קונספט חדש, שלא ממש מוכר בארץ. יש כמובן את נמל תל אביב"... שעם כל הכבוד - הוא לא באמת נמל, כי אם רציף" משחילה עירית הערת ביניים, ככה בקטנה... "וגם שם יש שוק מקורה לאוכל. אבל כאן, ביפו, זה מאד שונה" ממשיכה גנור.

עירית: "המיוחד ביפו היא קודם כל יפו עצמה. אין מקום כזה בארץ" היא אומרת בעיניים בורקות "כל כך אותנטי, עם ספינות, דייגים, הסטוריה ארוכה, מגוון דתות ותרבויות החיות זו לצד זו".

"יש פה המון קסם" מסכמת גנור בהסכמה.

 

"אני מרגישה שאנחנו בתהליך של אוצרות" אומרת עירית "והשאיפה היא לבחור את בעלי העסקים בפינצטה. שכולם ישתלבו בספור שאנחנו רוצות לספר".

 

ומה הספור שלכן?
עירית: "לספר את יפו דרך חוויה קולינרית, שקשורה למקום הזה – ליפו, לנמל. חשוב לנו להביא עסקים יפואיים לשוק. שהאנשים יקבלו טעימה מיפו כולה, שייחשפו למקומות שהם ליודעי דבר בלבד, דרך השוק"

גנור: "פעמיים בשבוע נוכל להתרחב לרחבה הגדולה. אולי נרצה להציב דוכנים, להביא 'מאמות' מיפו על הבישולים שלהן. בהמשך אולי גם נשלב אמנות".

 

היזמיות מתכווננות ל- 20-25 דוכני מזון בסך הכל, ואין כוונה שהמקום יעמוד בדרישות הכשרות.

בין השאר מתוכננים במקום דוכני גבינות, דוכן נקניקים ודוכן נקניקיות איכותיות שהשף אלן טלמור פיתח במיוחד לשוק הנמל ביפו, כדי לקלוע גם לטעמם של ילדים.

כמובן שיהיו פירות וירקות, חומוס (איך לא?), קבב בפיתה, קצביה, מאפיה, דוכן ממתקים יפואיים, חנות למשקאות אלכוהוליים עם מגוון בירות, יין, קאווה ובר לשתות בו.

 

עירית: "אין לנו שום שליטה והשפעה בעניין המחירים המבוקשים. אנחנו מכוונות למוצר איכותי

שיתומחר בהתאם, אך לא במחירי 'בית מרקחת'. אנחנו מעבירות לבעלי הדוכנים מסר ברור שמכוון למחירים סבירים".

 

עירית: "רשימת הפריטים סגורה בחוזה ושינויים ניתן יהיה לבצע בהסכמתנו בלבד. היועץ הקולינרי מסייע ומייעץ.
צוות ההקמה עוזר גם הוא לעצב, להקים ולמתג את הדוכן.
בנוסף, קיימת אמנה חברתית לכל עסק אשר נכנס לנמל יפו, המחייבת העסקת עובדים על פי דין ובתנאים הוגנים. כל השילוט חייב להיות בעברית ובערבית"

כרגע עוד לא סגור נושא הדגים בשוק, אך הכוונה היא שאם וכאשר יצורפו דגים ומאכליהם, יהיה הדבר רק בשיתוף פעולה עם דייגי יפו.

 

המורכבות היא ענקית, מספרות שתיהן. התאום בין כל הגורמים – רשויות, רישוי עסקים ומזון, בעלי עסקים, עיצוב וקונספט, התגלה כהרבה יותר משהן ציפו.

אך לא נראה שהדבר מרפה את ידיהן – נהפוך הוא.

במשך החודשיים האחרונים הן עוסקות בשיווק – פוגשות עוד ועוד מתעניינים, מגלות את החלומות של אחרים ובודקות אם הם מתאימים לשלהן.

"היה מישהו משוק הכרמל שיש לו חלום למקום חדש ונקי" הן מספרות בחיוך "והיה אחד שקראנו לו 'ד"ר זית' שפשוט המיס אותנו. אנחנו מקוות שהוא יהיה בפנים" מחייכות שתיהן.

"גילינו שיש המון אנשים עם חלומות שהם רוצים להגשים, שיש להם תשוקה אמיתית לאוכל, על סוגיו".

 

גם לכן, לא ככה?

שתיהן מחייכות. "החלום שלנו הוא על היום שהמקום ייפתח, יבואו אנשים, ישבו, ישתו בירה, יאכלו נקניקיות, הריח יהיה באוויר, הניחוחות, הטעמים, הקולות של שוק אוכל יפואי, ממש כאן בנמל, ליד המים".

 

אז עוד כחצי שנה, זה אמור לקרות.

רשימת הדוכנים ממש לא סגורה עדיין, ואם תרצו – פנו אלינו ונשמח לקשר אתכם לזוג הנשים הללו, לנסות ולהתחבר לחלום שלהן.